הוא נמצא בכל מקום, במים, באוכל ובאוויר. הוא משפיע עלינו גם בריכוזים זעירים ויש לו השלכות ארוכות טווח. קבלו אותו: הדיוקסין.

מה זה דיוקסין?

דיוקסינים (דיאוקסינים) ופוראנים הוא שם כולל ל- 210 כימיקלים שונים הנפלטים כתוצר לוואי בתעשיית ה- PVC והכלור, בשריפת פלסטיק, גומי ולפעמים גם מתכות.  הדיוקסינים (שאני מכלילה גם את הפוראנים בתוכם כדי למנוע סירבול) הם מאד עמידים ואורך החיים שלהם מגיע לכ- 20 שנה. הדיוקסינים מתמוססים טוב ברקמת השומן בגוף והם מחקים הורמונים נשיים ולכן פוגעים במערכת ההורמונאלית הגברית והנשית כאחת.

הדיוקסינים הם הכימיקלים הרעילים ביותר שנוצרו אי פעם בכדור הארץ. במחקרים הרבים שעשו עליהם התגלה כי גם בריכוזים של נאנו (אחד חלקי טריליון), הדיוקסין גורם למחלות הבאות:

- דיוקסין הוא מחולל סרטן מדרגה אחת לבני אדם. (לימפומה וסוגי סרטן נוספים).

- גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אימונית.

- מערכת הרבייה הגברית: גורם לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכים, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.

- מערכת הרבייה הנשית – ירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון, חוסר תפקוד השחלות.

- השפעות על התפתחות – מומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.

- גורם למחלות לב ומחלות כבד.

- מזיק לעור, כפי שניתן לראות בתמונה של נשיא אוקראינה הנבחר ויקטור יושצ'נקו, לפני ואחרי הרעלת הדיוקסין בה אובחן.

 

 

 

 

 

 

 

 

איך הדיוקסין נוצר?

א. דיוקסינים נוצרים בתהליכי שריפות בהן מעורבים חומרים המכילים כלור. (שריפת פלסטיק, גומי, צמיגים, וכו').

ב. בתהליכי ייצור של חומרי הדברה המכילים כלור, PVC, הלבנת נייר בכלור, שריפת מזוט או פחם בתחנות כח, בתי זיקוק, שריפת אשפה במזבלות פיראטיות, מפעלים לייצור מלט וכו'.

ג. חומרי הדברה נגד עשבייה כמו ראונדאפ (בשמו הקודם -  אייג'נט אורנג') פולטים דיוקסינים.

 דוגמאות מישראל:

מפעל "חוד פלדה" שנמצא בסמוך לקיבוץ כפר מסריק פלט במשך השנים לאויר דיוקסינים ומתכות כבדות. התוצאה: אחוז חולי הלב, חולי הסרטן והאסתמטיים בכפר מסריק הוא גבוה הרבה מעבר למקובל באוכלוסיות נורמאליות.

גם בחיפה רמות הדיוקסין גבוהות במיוחד, בגלל בתי הזיקוק והתעשיות הכימיות וגם בגלל שריפת כבלי החשמל הבלתי חוקית של גנבי המתכות. (הם שורפים את הציפוי הפלסטי של כבלי הנחושת ונוצר בתגובה עם הנחושת אפילו יותר דיוקסין מאשר בשריפת פלסטיק בלבד!). דו"ח משנת 2018 חשף חריגות דיוקסינים במפרץ חיפה בהיקף של פי 27 מהתקן!

התוצאה: חיפה היא בין הערים המובילות בעולם בתחלואה מסרטן לימפומה נון הוג'קינס, שדיוקסין הוא הגורם העיקרי שלה. הרבה מהחולים הם צעירים, בגילאי 20-30.

דוגמא מוייטנאם:  

במלחמת וייטנאם האמריקאים המשיכו במסורת המפוארת של הרס כדור הארץ והשמידו את יערות הגשם העתיקים, בקוטל עשבים בשם Agent Orange המכיל דיוקסין, כדי שהוייטנאמים לא יוכלו להסתתר ביערות. בשנת 2005 תבעו הוייטנאמים שנפגעו מהדיוקסין את חברת מונסנטו, שייצרה את קוטל העשבים, לאחר שמגפת המומים המולדים באיזורים המרוססים לא נפסקה גם לאחר שלושה דורות!  הרבה תינוקות נולדו לאחר הריסוס ללא עיניים, זרועות או איברים פנימיים וחלקם סבלו ממומים מולדים אחרים.  עד היום סובלים כמיליון וייטנאמים באיזור היערות המרוססים מתופעות לוואי של הריסוס, כולל סרטן, בעיות פוריות ולידת ילדים עם מומים.

מדינת ישראל לא השקיעה אפילו את הסכום הנדרש לקניית ציוד לניטור דיוקסינים ולכן כל בדיקות הדיוקסינים נשלחות לחו"ל לאנליזה ועלותן מאד גבוהה. זאת הסיבה שבגללה חסרים נתונים על ריכוזי הדיוקסינים בארץ והרבה בדיקות נעשות רק לאחר שהתושבים מתלוננים על עלייה פתאומית בתחלואה. גם בדיקות הדם השיגרתיות לא בודקות את נוכחות הדיוקסין בדם ולכן בעיות בריאותיות רבות מיוחסות בטעות לגורמים אחרים.

הרשויות שמפזרות תקציבי ענק, למציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות צבאיות, יכולות להשקיע כסף גם כשמדובר על מציאת פתרונות טכנולוגיים לייצור שאינו פולט דיוקסינים. כמו שיש צלחות חד פעמיות מקנה סוכר, שלא עברו הלבנה בכלור ולא פלטו דיוקסין בתהליך הייצור שלהן, כך ניתן להמציא גם בתחומים אחרים טכנולוגיות ידידותיות לסביבה.

חלק מהתעשיות כבר התחילו לטפל בפליטות הדיוקסינים שלהן, אבל זה רק קצה הקרחון. עדיין נותרה הרבה עבודה, גם למדענים שעובדים בשרות התעשיות הכבדות וגם למשרד להגנת הסביבה שאמור לפקח עליהם.

מה ניתן לעשות באופן אישי?

אל תשרפו פלסטיק, גומי, ניילונים וצמיגים במדורות ל"ג בעומר / הפגנות / שריפות גזם וכו'.

קנו ניירות משרדיים ממוחזרים, שלא עברו הלבנה בכלור והשתדלו לצמצם את צריכת הפלסטיק והניילון.